המושב הוקם והתבסס על הפרנסה מחקלאות. לכל משפחה הוקצתה נחלה, אמצעי
ייצור של קרקע, מים ומכסות ייצור בענפים החקלאים
השונים.
אמצעי הייצור חולקו שווה בין החברים בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות.
הנוהל התבסס על כך שהחברים מייצרים במשקם, והמערכת האירגונית במושב ובאיזור
דאגה לרכישת התשומות ושיווק התוצרת. בהיבטים המיקצועיים, מערכת ההדרכה של
משרד החקלאות הנחתה והדריכה את חברי המושבים בכל צעדיהם בענפים
השונים.
תקנות המינהל ותכנון ובניה, לא כללו ולא אפשרו פעילויות לא חקלאיות בתחום
הנחלות.
ההשתלבות בפיתוח עיסקי מלווה בשינויי דפוסי חשיבה ועשייה. בעל עסק צריך
לדאוג ולנהל אישית את כל הליכי השיווק והייצור, כולל המערכת הפיננסית וניהול
משאבי האנוש.
האחריות לכל מיכלול מרכיבי העסק חלה עליו, וכמובן גם
לתוצאות.
בכיוון חדש זה, ישנה חשיבות מרובה למימוש וניצול כישורים אישיים ויכולת
תיפקוד וניהול בתחומים רבים במקביל. לאור השונות והצורך להתמודד בתחומים חדשים,
מומלץ לחברי מושבים להעזר בכלי הסיוע שעומדים לרשות היזמים בתחומי המלאכה
והתיירות, על מנת להתקדם בהליכי הפיתוח והתיפעול בזהירות, תוך רכישת ידע מבעלי
מיקצוע בתחומים
השונים.